החלטה בתיק ס"ע 36709-07-11

1.         בפני בקשת הנתבעת לפיה נורה לתובע לתקן כתב תביעתו, לכמתה ולשלם אגרה בהתאם לכתב התביעה המכומת המתוקן.

רקע עובדתי

2.         ברוך אורן, (להלן: "התובע") הגיש תביעה כנגד אינספייר אמ.די בע"מ (להלן: "החברה" או "הנתבעת"), ובה עתר לשני סעדים. הסעד המבוקש הראשון הינו סעד כספי בגין פיטורים שלא כדין, פגיעה במוניטין ועגמת נפש. הסעד השני ואשר בגינו הוגשה הבקשה שבפנינו, הינו בקשה לסעד הצהרתי לפיו יקבע בית הדין, כי הינו בעל זכות למימוש 60,000 אופציות של החברה הישראלית אשר הומרו ל-486,966 מניות של החברה האמריקאית וזאת במחיר מימוש כולל של 1,850 ש"ח.

3.         לטענת התובע, במהלך תקופת עבודתו בחברה נחתמו עימו שני הסכמים לקבלת אופציות מהחברה. ההסכם הראשון נחתם במועד החתימה על הסכם ההעסקה של התובע, ביום 25.8.09 לפיו מוענק לתובע צבר של 10,000 אופציות במחיר מימוש של 0.01 ש"ח למניה. ההסכם השני, אשר נחתם ביום 3.1.10 מעניק לתובע צבר אופציות נוסף של 50,000 אופציות של החברה הישראלית במחיר מימוש של 10$ למניה. להסכם זה הוסף התנאי לפיו במידה ובמהלך שנים עשר החודשים עובר לחתימת ההסכם תקצה הנתבעת לצד שלישי כלשהו אופציה במחיר נמוך מהמחיר שהוצע לתובע, קרי במחיר הנמוך מ-10$ למניה, אזי מחיר המימוש למניה של אופציות התובע יושווה למחיר הנמוך ביותר שמבין המחירים שקיבלו אותם צדדים שלישיים בתקופת תוקפו של התנאי.

4.         עוד בטרם הגישה כתב הגנה מטעמה, הגישה הנתבעת בקשה לפיה נורה לתובע למחוק את הטענות והסעדים המבוקשים על ידו ביחס ל-10,000 אופציות נשוא הסכם האופציות הראשון, לתקן ולכמת את הסעדים להם עותר ביחס לסכום תמורת מימוש 50,000 האופציות מכוח הסכם האופציות השני ולחייבו לשלם את האגרה המתאימה כתוצאה מכימות תביעתו המתוקנת.  אפרט בקצרה את גדרי המחלוקת ואת הכרעתי בבקשה.

הסכם האופציות הראשון

5.         הנתבעת טוענת, כי בין הצדדים לא קיימת מחלוקת בהתייחס לאופציות נשוא ההסכם הראשון וכי כתב התביעה אינו מגלה כל עילה להגשת תביעה בגין רכיב זה. עוד טוענת הנתבעת, כי הוספת רכיב זה לתביעה מהווה ניצול לרעה של הליכי משפט לנוכח העובדה, כי התביעה הוגשה 3 ימים מהמועד בו לטענת התובע שלח באמצעות הדואר בקשה למימוש האופציות לנתבעת.

6.         התובע בתגובתו אותה תמך בתצהיר, טען כי אמנם לגרסת הנתבעת לא קיימת מחלוקת סביב האופציות נשוא ההסכם הראשון, אולם קיימת מחלוקת של ממש סביב מימוש אותן האופציות. בנוסף, אזכר התובע שיחה שקיים עם מנהליו בנתבעת במהלכה נאמר לו כי זכאותו לאופציות אלה מוטלת בספק. כמו כן, ציין התובע כי ממועד הגשת מכתב המימוש והגשת התביעה ועד הגשת התגובה, חלף פרק זמן של 3.5 חודשים שהם זמן מספיק על מנת להעביר לידיו את האופציות נשוא ההסכם הנ"ל.

7.         התובע הסכים לצמצם את גדר המחלוקת ברכיב זה ולהעמידו על שאלת המימוש של האופציות נשוא ההסכם הראשון במובחן משאלת עצם הזכאות לאופציות ומחירן. זאת, ככל והנתבעת לא מכחישה את זכאותו למימוש האופציות במחיר אשר נקבע בהסכם. יחד עם זאת התובע הביע התנגדותו למחיקת טענות המתייחסות לרכיב זה מכתב התביעה, וזאת לנוכח הרלבנטיות של טענות אלה להבנת הנסיבות הסובבות את המחלוקת ביחס להסכם האופציות השני ולהבנת אומד דעת הצדדים בהקשר זה.

8.         הנתבעת בתשובתה חזרה על טענתה בדבר סמיכות המועדים שבין שליחת מכתב המימוש לבין הגשת התביעה והלינה על העובדה כי התובע לא פנה לברר את נושא העברת המניות איתה בטרם הגיש תביעתו למרות סמיכות הזמנים. עוד טוענת כי התובע ביקש מפורשות שלא להעביר לידיו את המניות אלא להפקידם בנאמנות ולכן העלאת הטענה כי המניות לא הועברו אליו אינה מתיישבת עם ההוראות שהעביר במכתבו.

9.         תקנה 44 לתקנות בין הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 קובעת כי בית הדין רשאי למחוק על הסף כתב טענות, בין השאר, מקום שאין הכתב מראה עילה. מחיקת תביעה, הינה סעד הננקט בלית ברירה ומופעל על ידי בתי המשפט ועוד יותר על ידי בתי הדין לעבודה, ביד קמוצה ובמשורה. דרך המלך איננה במחיקת תביעה על הסף ובבוא בית הדין לדון בבקשה מסוג זה, עליו לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המועלות בתביעה. 

10.        אשר לדעתי יאמר, כי התרשמתי שקיימת מחלוקת בין הצדדים בהתייחס לשאלת אופן המימוש, הרי שקיימת עילה עליה סומך התובע את תביעתו ומשכך אין מקום למחוק את הסעיפים המתייחסים לרכיב זה מכתב התביעה ויש לברר את המחלוקות בהליך העיקרי.  

הסכם האופציות השני

11.        הנתבעת טוענת, כי בין הצדדים נטושה מחלוקת המתייחסת למחיר מימוש האופציות, שהיא מחלוקת כספית בעיקרה. הנתבעת מכחישה את זכאות התובע למימוש 50,000 אופציות במחיר של 0.01$ וטוענת כי המחיר הינו 10$ לאופציה. משהמחלוקת היא כספית בעיקרה, על התובע לכמת תביעתו בהתאם לתקנות ולשלם את האגרה בהתאם למחויב לאחר התיקון ואין מקום לאפשר לתובע לתבוע סעד הצהרתי בגין רכיב זה. עוד טוענת הנתבעת כי אין מדובר בתביעה למימוש עתידי, שעה שהתובע הגיש בקשה להמיר ולממש את האופציות נשוא המחלוקת, ולכן גם מהטעם הזה אין מקום להעניק לתובע סעד הצהרתי.

12.        התובע לעומת זאת, טוען כי אין כל הגיון בבקשת הנתבעת להמרת הסעד ההצהרתי אותו הוא תובע בסעד כספי הניתן לכימות, לאחר שליחת הודעת המימוש. זאת מן הטעם כי הסעד ההצהרתי נדרש על מנת שהתובע יוכל לכלכל את צעדיו בהתאם להכרעה אליה יגיע בית הדין ביחס למחיר האופציות שבמחלוקת.

13.        כעולה מכתב התביעה, תביעתו של התובע בענין זה הינה תביעה לסעד הצהרתי (סעיפים 36 ו- 47 לכתב התביעה). בתגובת התובע לבקשה דנן, הוא מציין כי הוא אינו עותר לסעד כספי אלא לסעד הצהרתי בלבד וזאת על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו בהתאם להחלטה שתינתן על ידי בית הדין. בהתאם להחלטת בית הדין באשר למחיר המימוש, הוא יחליט האם לממש את האופציות או את חלקן. התובע מפנה לפסיקת בתי הדין לעבודה על פיה, ניתן סעד הצהרתי במקרים כגון אלו.

            טענה זו מקובלת עליי. אכן, בדרך כלל יעדיף בית הדין שלא להתייחס לסעד הצהרתי מקום בו ניתן לתבוע סעד כספי וזאת על מנת למנוע כפל הליכים. במקרה דנן, שוכנעתי, כי יש מקום להותיר את התביעה ההצהרתית על כנה.

משכך, אני דוחה את הבקשה להורות לתובע לכמת את כתב התביעה ולשלם אגרה בהתאם.

סוף דבר